כתב היד של הילד

כתיבה עשויה להיות מאתגרת במיוחד לילדים עם לקויות למידה. ילדים החווים קשיי קריאה ושפה, איות, זיכרון, קשב,  ארגון, וקואורדינציה מוטורית עדינה, מתקשים לעיתים קרובות לכתוב ולהביע עצמם בכתב. ככל שהילדים מתקדמים בלימודים, המצב מאתגר יותר במיוחד כשגובר הצורך לרכוש, למיין ולארגן את המידע הנלמד באופן משמעותי. סיוע לילדים במיומנויות חשובות אלו מחייב את הבנת הבעיות הספציפיות שלהם, תוך שילוב שיטות שהוכחו כמוצלחות.

ללמוד לכתוב

בדומה לקריאה, ילדים מודעים לכתיבה מינקות, במיוחד כשהם נחשפים אליה באופן קבוע. הילד מתחיל להבין בגיל צעיר מאוד שלמילים כתובות יש משמעות, וזה רק עניין של זמן עד שהוא מתחיל לנסות ליצור מילים בעצמו. כל ילד מתחיל לכתוב באמצעות שרבוט, פעילות ממנה רוב הפעוטות נהנים.

כדי לעשות זאת, הוא חייב להשתמש בשרירים העדינים שבכף היד לצורך החזקת עפרון, שמירת הנייר יציב, והחלת מספיק לחץ כדי ליצור סימן על הנייר. ככל שהזמן עובר, ועם ההשתתפות בפעילות זו, הילד מתחיל להבין שלא רק שהוא יכול להפוך את הסימנים ליצירת אותיות, אלא באמצעות חזרה על אותן תנועות, הוא מתרגל את תבנית הכתיבה ומרכיב משפטים.

תרגול כתיבה

בסביבות גיל שלוש או ארבע, ילדים יכולים להתחיל לתרגל כתיבה, והשרבוטים שלהם עשויים להפוך לסימנים אותם ניתן לזהות. לדוגמה, ילד עשוי לכתוב את כל אותיות השם שלו באופן אקראי לכאורה על חלקים שונים של פיסת נייר. זה קורה היות וילדים לומדים לכתוב אותיות בודדות לפני שהם לומדים כיצד להרכיב אותן יחד על מנת ליצור מילה.

ככל שהם ממשיכים לקרוא ולפתח הבנה לגבי הדרך בה דברים עובדים, ילדים מתחילים להבין איך לחבר קבוצת אותיות למילים. בין גיל גן חובה לכיתה א', רוב הילדים לומדים למקם את האותיות יחד למילים, והם משתמשים במילים אלו על מנת לתייג דימויים. ילדים בגילאים אלו משתמשים בדרך כלל באותיות דפוס בלבד ולא יציבו רווחים בין המילים.

מיומנויות מוקדמות

ילדים בבית הספר היסודי מתבקשים להביע את עצמם בכתב. הדגש הוא על כתיבה, קריאה וכתיב מקובל, כל עוד המילה מוכרת וקריאה. אך, משימות אלו עשויות להיות מאתגרות עבור ילדים עם קשיי למידה שלעיתים קרובות נזקקים להוראה מפורשת ביצירת עמוד כתוב.

כשתלמידים מתקשים ליצור אותיות ומילים באופן נכון בדף, יש לוודא תחילה שהם משתמשים בעטים או עפרונות שנוחים להם לאחיזה. ניתן להתייעץ עם מרפא/ה בעיסוק שיכול ללמד את הילד כיצד לאחוז את העיפרון כראוי ולתרגל זאת במידת הצורך וכן להדריך כיצד לשבת תוך יציבה טובה, שכן שתי פעולות אלו מקלות את משימת הכתיבה. קשיי יצירת אותיות ומילים עלולים להיגרם כתוצאה מקשיים במוטוריקה עדינה או תפיסת המרחב.

ילדים עם לקויי קריאה (דיסלקציה) נוטים גם לחוות בעיות עם איות. ילד החווה קשיים בעיבוד פונולוגי, הפרדת רכיבי צליל השפה, עלול לחוות אף קשיים עם קריאה ואיות. תכניות התערבות ספציפיות מסייעות לילדים ללמוד את צלילי האותיות וכיצד הם מתמזגים להברות ומילים באמצעות הוראה בהאזנה, דיבור וכתיבה. תכניות אלו מלמדות קריאה וכתיבה בו זמנית, וצריכות להיות מועברות על ידי איש מקצוע מיומן. ילדים המתקשים בקריאה ובכתיבה יכולים להסתייע אף מהוראה מפורשת באיות, שכן לא לדעת כיצד לאיית הוא מחסום עיקרי לכתיבה.

לצרף הכל ביחד

ניתן להקל היום במידה רבה כמעט על כל היבטי הכתיבה, ובכלל זה פיתוח רעיונות וארגון, כמו גם למידת איות, באמצעות טכנולוגיה מסייעת. אך עדיין מומלץ לעבוד עם מומחה להתפתחות הילד בכל שלבי לימוד הכתיבה על מנת לקבל משוב ככל שתהליך הכתיבה מתפתח.

למרות הקושי הכרוך בכך, כתיבה היא דרך מצוינת לתלמידים עם בעיות למידה לחקור את הרעיונות האישיים שלהם, כי אם לילד יש רעיונות טובים, כתיבה שווה את המאבק. בסופו של דבר, עם תרגול ולימוד, ילדים מפתחים את מה שנקרא מוסכמות הדפוס, כתיבה ברצף נכון, הבדל בין אותיות דפוס לאותיות כתב, כיצד להציב רווחים בין המילים וכיצד להשתמש באיות נכון. ככל שהילדים מתבבגרים ומפתחים יותר שליטה מוטורית, כתב היד שלהם הופך להיות קטן ומסודר יותר. בין כיתה ב' לכיתה ד', ילדים לומדים לכתוב כראוי ומפנימים את מוסכמות כתב היד באופן אוטומטי.